משנה: הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָֽרְדוּ גְשָׁמִים הִתְחִילוּ הַיְחִידִים מִתְעַנִּין. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁיכָה וּמוּתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה׃
Pnei Moshe (non traduit)
התחילו היחידים. והן חכמים שהן מתמנין פרנסים על הצבור כדאמר בגמרא או שהן ראוים להתמנות על הצבור:
מתני' הגיע שבעה עשר במרחשון ולר''מ כבר עברו שלשה זמני רביעה שהן ג' במרחשון וז' וי''ז כדאמר בהל' דלעיל:
תַּנֵּי. אִם הָֽיְתָה הַשָּׁנָה חֲסֵירָה נוֹתְנִין לָהּ חֶסְרוֹנָהּ. וְאִם לָאו הוֹלְכִין אַחַר סִידְרָהּ. דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי אוֹמֵר. לְעוֹלָם הוֹלְכִין אַחַר סִידְרָהּ. 5a אִם הָֽיְתָה הַשָּׁנָה מְעוּבֶּרֶת הוֹלְכִין אַחַר עִיבּוּרָהּ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתִיהּ דְּרִבִּי. תַּמָּן הוּא אָמַר. אַחַר סִידְרָהּ. וָכָא הוּא אָמַר. אַחַר עִיבּוּרָהּ. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יָסָא רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לַבְּסוֹף נִצְרְכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
לבסוף נצרכה. כלומר סיפא דקאמר אחר עיבורה לא ברביעה שבתחלה מיירי שהיא בז' במרחשון אלא לבסוף היא נצרכה בשניה ובשלישית כדקרי להו לעיל לבסוף ובזמן של אותן שהוא בי''ז ובכ''ג או בר''ח כסליו הולכין אחר עיבורה אם החדש שלפניו מלא החשבון הוא לפי אותה השנה:
אם היתה השנה מעוברת. כלומר ואם באותה השנה עשו החודש מעובר מחשבין והולכין אחר עיבורה:
ופריך מחלפה שיטתיה דרבי תמן. ברישא גבי חסירה הוא אומר אחר סידרה שבשאר השנים והכא במעוברת הוא אומר אחר עיבורה ולא כסדר שאר השנים:
תני. בתוספתא שם ריש הפרק והגי' מהופכת שם דרשב''ג לרבי ודרבי לרשב''ג:
אם היתה השנה חסירה. כלומר באותה השנה היה חודש תשרי חסר ולפי שבאותו הזמן היו מקדשין על פי הראיה ופעמים היה חסר ולא כסדר העיבור המסור בידינו שתשרי לעולם מלא הוא:
נותנין לה חסרונה. כלומר מחשבין הרביעה לפי חשבון של אותה שנה שתשרי חסר הוא ויהיה ט''ו יום אחר החג בח' במרחשוון ור''ג דמתני' שאומר לעולם ט''ו יום אחר החג הוא זמן רביעה ראשונה ושואלין את הגשמים:
רבי אומר לעולם הולכין אחר. סידרה. אחר סידרה של שאר השנים שעל הרוב תשרי מלא הוא ושואלין בז' במרחשון כמו סדר שאר השני':
הלכה: אֵילּוּ הֵם הַיְּחִידִים. אֵילּוּ שֶׁהֵן מִתְמַנִּין פַּרְנָסִין עַל הַצִּיבּוּר. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר הוּא מִתְפַּלֵּל וְנַעֲנֶה. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר וְנִמְצָא נֶאֱמָן כְּדַיי הוּא מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אלו הם היחידים וכו'. ומתמה הש''ס וכי מכיון שהוא מתמנה פרנס על הצבור הוא מתפלל ונענה והלא הרבה הם שמתמנין ואינם ראוים לכך אלא דבהני איירינן דמכיון שהוא מתמנה פרנס על הצבור ונמצא שהוא נאמן בהתמנות שלו וראוי הוא לזה מסתמא כדיי הוא מצלייא על המטר ומתענייא מהשמים:
חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מַפִּיק מַעְשְׂרוֹי כְתִיקֻּנָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. קוּם אֱמוֹר בִּעַ֧רְתִּי הַקּוֹדֶשׁ מִן הַבַּ֗יִת.
Pnei Moshe (non traduit)
קום אמור וכו'. כלו' כדאי אתה להתודות על המעשרות הואיל ואתה נאמן להוציא המעשרות כתיקונן:
חַד בַּר נַשׁ אֲתַא גַבֵּי חַד מִן קְרִיבוֹי דְרִבִּי יַנַּיי. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. זְכֵה עִימִּי. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא הֲוָה לְאָבוּךְ פְּרִיטִין. אֲמַר לֵיהּ. לָא. אֲמַר לֵיהּ. גַּבִּיי אִינוּן מְפַקְדִּין. אֲמַר לֵיהּ. שְׁמָעִית עֲלֵיהוֹן דְּאִינּוּן [פָֽרְקוֹן]. אֲמַר לֵיהּ. כְּדַיי אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל רבי זכה עמי. ליתן לי דבר להתפרנס וא''ל ולא היה לאביך פריטין להניח לך וא''ל לא א''ל גביי אינון מופקדין משל אביך והשיב לו ידעתי מהם אבל שמעתי עליהן דאינון סרקון שהן באו לידו דרך גזילה ואיני רוצה ליהנות מהם. סירקון מלשון סקריקין בפ''ה דגיטין. וא''ל הואיל ואתה נאמן כל כך ולהשיב הגזילה ואם שאינה ידועה היא א''כ כדיי את מצלייא ומתעניא:
אִיתְחֲמֵי לְרַבָּנִן. פַּלָּן חַמָּרָא יַצְלִי וּמִיטְרָא נְחַת. שַׁלְחוֹן רַבָּנִן וְאַייתוּנֵיהּ. אָֽמְרוּן לֵיהּ. מָה אוּמְנָךְ. אֲמַר לוֹן. חַמָּר אֲנָא. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וּמַה טִיבוּ עֲבַדְתָּ. אֲמַר לוֹן. חַד זְמַן אוּגַרִית חַמְרִי לְחָדָא אִיתָה. וַהֲווָת בַּכְייָה גַּו אִיסְרָטָה. וְאָֽמְרִית לָהּ. מַה לִיךְ. אָֽמְרָה לִי. בַּעֲלָהּ דְּהִיא אִיתְּתַא חֲבִישׁ וַאֲנָא בְעָייָא מֵיחְמֵי מַה מֵיעֲבַד וּמַפְנִינֵיהּ. וְזָֽבְנִית חַמְרִי וְיָבִית לָהּ טִימִיתֵיהּ. וְאָֽמְרִית לָהּ. הָא לִיךְ. פְּנַיי בַּעֲלִיךְ וְלָא תַחַטִּיי. אָֽמְרִין לֵיהּ. כְּדַיי אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
חד זמן. השכרתי חמורי לאשה אחת ומצאתה בוכה על הדרך ואמרית לה מה ליך שאת בוכה והשיבה בעלה שלה חבוש בבית האסירין הוא בשביל החובות ואני רוצה לראות מה לעשות כדי לפדותו ופניתי אני ומכרתי את חמורי ונתתי לה מחיר' ואמרתי לה הרי לך ותפדה בעליך ולא תחטא להרויח מחמת דבר אחר ואמרין ליה רבנן כדיי וכו' שדבר גדול עשית:
ומה טיבו עבדית. כלום מעשה טוב בא לידך ועשית:
מה אומנך. במה אתה מתעסק ומה מלאכתך:
פלן חמרא. המוליך את החמורים הוא יצלי ובזכותו מטרא נחית:
איתחמא לרבנן. בחלמא:
תַּנֵּי. מוּתָּר לוֹכַל עַד שֶׁייֵאוֹר הַמִּזְרַח. דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. עַד קְרִיאַת הַגֶּבֶר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר עַד קְרִיאַת הַגֶּבֶר. יָשַׁן וְעָמַד אָסוּר. בְּשֶׁלֹּא הִתְנָה. אֲבָל אִם הִתְנָה מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
כשלא התנה. שלא יהא חל עליו התענית עד שיאיר היום אבל אם התנה מותר אפילו ישן ועמד:
ישן. בלילה ועמד אסור לאכול ולשתות מיד:
כל אלו שאמרו אוכלין. ושותין משחשיכה אוכלין ושותין הן עד שיאיר המזרח וכי':
תני. בתוס' פ''ק:
אִיתְחֲמֵי לְרַבָּנִן. חֲסִידָא דִכְפַר אִימִּי יַצְלִי וּמִיטְרָא נְחַת. סַלְקוֹן רַבָּנִן לְגַבֵּיהּ. אָֽמְרָה לֹון בְּנֵי בֵיתֵיהּ. בְּטוּרָא הוּא יְהִיב. נַפְקוֹן לְגַבֵּיהּ. אָֽמְרוֹן לֵיהּ. אַיְשַׁר. וְלָא אַגִּיבוֹן. יְתַב מֵיכוּל וְלָא אֲמַר לוֹן. אַתּוֹן כְּרֵיכִין. מִי עֲלַל עֲבַד חַד מוֹבַל דְּקִיסִּין וִיהַב גּוּלְתַא מְרוֹם מוּבְלָה. אָעַל וַאֲמַר לִבְנֵי בֵיתֵיהּ. אִילֵּין רַבָּנִן הָכָא בָעֵיי נִיצְלֵי וִייחוֹת מִיטְרָא. וְאִין אֲנָא מַצְלִי וּמִיטְרָא נְחַת גְּנַאי הוּא לוֹן. וְאִין לָא חִילּול שֵׁם שָׁמַיִם הוּא. אֶלָּא אַיתִיי אֲנָא וָאַתְּ נִיסוֹק וְנַצְלֵי. אִין נְחַת מִיטְרָא. אֲנָן אָֽמְרִין לוֹן. כָּבַר דְּעָֽבְדוֹן שְׁמַייָא נִיסִּין. וְאִין לָא. אֲנָן אָֽמְרִין לוֹן. לֵית אֲנָן כְּדַיי מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא. וְסָֽלְקוֹן וְצָלוֹן וּנְחַת מִיטְרָא. נְחַת לְגַבּוֹן. אֲמַר לוֹן. לָמָּה אִיטְרְפוֹן רַבָּנִן לְהָכָא יוֹמָא דֵין. אָֽמְרִין לֵיהּ. בָּעֵיי תַצְלִי וִייחוֹת מִיטְרָא. אֲמַר לוֹן. וְלִצְלוּתִי אַתּוֹן צְרִיכִין. כְּבָר דְעָֽבְדוּן שְׁמַייָא נִיסִּין. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָמָּה כַד הֲוִיתָה בְטוּרָא אָֽמְרִינָן לָךְ. אַיַּשֵּׁר. וְלָא אַגִּיבְתִּינוֹן. אֲמַר לוֹן. דַּהֲוִינָה עֲסִיק בִּפָעוּלָּתִיי. מַה הֲוִינָה מַסְעַה דַעְתִּי מִן פְּעוּלָּתִי. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָמָּה כַד יָתַבְתְּ לְמֵיכוּל לָא אֲמַרְתְּ לוֹן. אַיתּוֹן כְּרֵיכִין. אֲמַר לוֹן. דְּלָא הֲוָה גַבַּיי אֶלָּא פַלְחִי. מַה הֲוִינָא מֵימוֹר לְכוֹן בְּחַנְפִּין. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָמָּה כַד דַּאֲתִית לְמֵיעוֹל יְהַבְתְּ גּוּלְתַה מְרוֹם מוּבְלָה. אֲמַר לוֹן. דְּלָא הֲווָת דִּידִי. שְׁאִילָה הֲווָת דְּנִצְלִי בָהּ. מַה הֲוִינָא מְבַזְעָא יַתָהּ. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וְלָמָּה כַד הֲווִי אַתְּ בְּטוּרָא אִיתְּתָךְ לָֽבְשָׁה מָאנִין צָאִיָן. וְכַד דְּאַתְּ עֲלִיל מִן טוּרָא הִיא לָֽבְשָׁה מָאנִין נְקִיִיָן. אֲמַר לוֹן. כַּד דַּאֲנָא הֲוִי בְטוּרָא הִיא לָֽבְשָׁה מָאנִין צָאִייָן דְּלָא יִתֵּן בַּר נַשׁ עֵינוֹי עֲלָהּ. וְכַד דַּאֲנָא עֲלִיל מִן טוּרָא הִיא לָֽבְשָׁה מָאנִין נְקִיִיָן דְּלָא נִיתֵּן עִינַיי בְאִיתָא אוּחְרִי. אָֽמְרוּן לֵיהּ. יְאוּת אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
אמרין ליה יאות את וכי'. ראוי לך להיות מתפלל ונענה שאתה מדקדק במעשיך וזהיר כל כך:
מאנין צאין. בגדים מאוסין ואינן יפין:
א''ל. מפני מה כשנכנסת להעיר נתת הגלימא על גובה המשא של זה והיה לך לישא עליך והשיב אינה שלי שאולה היא כדי להתפלל בה על השדה ולא לדבר אחר וכי אניח לקרוע אותה כשתהיה תמיד עלי:
דלא הוית גביי אלא פלחי. חתיכה אחת שאכלתי וכי הייתי אומר לכם דברי חנופה ואין לבי לכך שהיא סעודה שאינה מספקת:
מה הוינא וכו'. וכי צריך אני להסיח דעתי מפעולות אחרים שאני שכור להם ולהשיב על דבריכם:
למה איטרפון. למה הטרחתם עצמכם לכאן היום הזה:
ואמר לבני ביתו זו אשתו. יודע אני שאלו רבנן שבאו לכאן רוצין ניצלי וכו':
מי עלל. כשנכנס מן השדה לעיר עבר חד מובל קיסין. מוליך משא עצים על חמורו ונתן גלימא שלו על גובה המשא של זה נכנס לביתו:
אמרין ליה אישר. כדרך שאומרים לעובדי השדה יישר חילך ולא השיבם כלום ואח''כ כשישב לאכול ולא אמר להן אם תרצו לאכול הכריכה עמדי כדרך ארץ לומר לאורחי':
בטורא הוא יהיב. בהר על פני השדה הוא נתון לעשות מלאכת השדה:
אִיתְחֲמֵי לְרִבִּי אַבָּהוּ. פַּנְטֳקַקָּה יַצְלִי וַאֲתֵי מִיטְרָא. שְׁלַח רִבִּי אַבָּהוּ וְאַייתִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָה אוּמְנָךְ. אֲמַר לֵיהּ. חָמֵשׁ עֲבֵירָן הַהוּא גוֹבְרָא עֲבִיד בְּכָל יוֹם. מוֹגַר זַנְייָתָא. מְשַׁפֵּר 5b תֵיַיטְרוֹן. מְעִיל מָנֵיהוֹן לְבָנֵי. מְטַפֵּחַ וּמְרַקֵּד קֳדָמֵיהוֹן. וּמַקִּישׁ בְּבַבּוּלִייָא קֳדָמֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה טִיבוּ עֲבַדְתָּ. אֲמַר לֵיהּ. חַד זְמַן הֶוָה הַהוּא גַבְרָא מַשְׁפַּר תֵיַיטְרוֹן. אֲתַת חָדָא אִיתָא וְקָמַת לָהּ חוֹרֵי עֲמוּדָא. בַּכְייָא. וְאָֽמְרִת לָהּ. מַה לִיךְ. וְאָֽמְרָה לִי. בַּעֲלָהּ דְּהִיא אִיתְּתַא חֲבִישׁ וַאֲנָא בְעָייָא מֵיחְמֵי מַה מִעֲבַד וּמַפְנִינֵהּ. וְזָֽבְנִית עַרֵסִי וּפְרוֹס עַרְסִי וְיָבִית לָהּ טִימִיתֵיהּ. וְאָֽמְרִית לָהּ. הָא לִיךְ. פְּנַיי בַּעֲלִיךְ וְלָא תֵיחַטִּיי. אֲמַר לֵיהּ. כְּדַיי אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Pnei Moshe (non traduit)
ופרוס ערסי. מפה הפרוסה על המטה:
א''ל ומה טיבו עבדת. אעפ''כ אם בא איזה מעשה טוב לידך ועשית והשיב לו כעין מעשה החמר דלעיל:
פנטקקה. שם אדם אחד והיה מפורסם בחטא ונראה לר' אבהו שזה יתפלל ויבא מטר. ומטר ירד ושלח אחריו ר' אבהו והביאו וא''ל ומה אומנך והשיב לו ה' עבירות עובר ההוא גברא בכל יום שוכר הזונות להמזנין ומייפה התייטרון הוא המקום של בתי התרטיאות ששוחקין ומרקדין לפני הזונות ומכניס בגדיהן להמרחץ ליפותן ומטפח ומרקד לפני הזונות עד שיבאו המזנין אצלן ומקיש בבבולייא היא כלי זמר א' שמקישין עליו כמו הטנמרא קדמיהון:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source